דמי הבראה היו בעבר תשלום שנתי של מעסיקים לעובדיהם למימון שהייה בבית הבראה או בית נופש, אך האם זהו ייעודם גם כיום? איך מחשבים את דמי ההבראה, מתי הם משולמים ואיך מחליטים מי זכאי להם? הנה כל המידע שאתם צריכים לדעת על דמי הבראה.
מהם דמי הבראה?
דמי הבאה הם תשלום חד שנתי שמעביד נדרש לשלם לעובד, בד"כ מכוח הסכם קיבוצי. אם תשאלו עורך דין דיני עבודה מדוע דמי ההבראה נקראים כך, הוא יספר לכם שייעודם המקורי של דמי ההבראה היה לממן את ביקורו של העובד באחד מבתי ההבראה בארץ ואת שהייתו שם למספר ימים. ואכן, גובה דמי ההבראה חושב בעבר על פי עלות השהייה בבית ההבראה בפועל, והעובדים אף נדרשו להמציא קבלות מתאימות כתנאי לקבלתם. עם זאת, תשלום דמי ההבראה כיום אינו קשור לייעודו המקורי ומשולם גם אם העובד לא ביקר בבית הבראה והביא עמו קבלות.
מי זכאי לדמי הבראה?
הזכאות לדמי הבראה ניתנת לעובד לאחר שהשלים לפחות שנת עבודה אחת במקום עבודתו, והם ייקבעו בהתאם לאחוז המשרה של העובד ובהתאם לוותק שלו. דמי ההבראה הם אמנם זכות לעובדים, אך לא ניתן לוותר על קבלתם.
כאשר העובד השלים את שנת העבודה הראשונה שלו אצל המעסיק, דמי ההבראה ישולמו רטרואקטיבית מיום עבודתו הראשון, וזאת ללא התניה כי ישמשו לביקור בבית הבראה או נופש.
חשוב לציין כי עובד שפוטר או התפטר לאחר שנה שלמה בעבודתו, יהיה זכאי לקבלת דמי הבראה גם אם ההודעה המוקדמת על פיטוריו נמסרה בטרם השלים את שנת העבודה, וזו מפני שעבד בפועל במשך שנה שלמה. כמו כן, עובד שפוטר שלא בתום לב או בנסיבות לא חוקיות, שמנעו ממנו להשלים את שנת העבודה הראשונה שלו – יהיה זכאי גם הוא לתשלום דמי הבראה.
כמה מגיע לי?
גובה דמי ההבראה כיום עומד על 378 ₪ במגזר הפרטי, ועל 429 ₪ במגזר הציבורי, והוא מתעדכן בהתאם למדד המחירים הכללי לצרכן. מספר ימי ההבראה להם עובד זכאי מחושב בהתאם לוותק שצבר, כאשר השנה הראשונה מזכה אותו ב – 5 ימי הבראה, השנה השניה והשלישית ב – 6 ימי הבראה, השנה הרביעית עד העשירית ב – 7 ימי הבראה, השנה האחת עשרה עד החמש עשרה ב – 8 ימי הבראה, השנה השש עשרה עד התשע עשרה ב – 9 ימי הבראה, וכל שנה מהשנה העשרים ואילך – ב – 10 ימי הבראה.
כמובן שימי ההבראה מחושבים גם על פי אחוז המשרה, ועל כן עובד שעבד במשך שנתיים בחצי משרה יקבל חצי מדמי ההבראה המגיעים לו: (5+6)*0.5*דמי ההבראה. גם עובדים שעתיים יקבלו את החלק היחסי של דמי ההבראה, בהתאם לאחוז המשרה שתואם לשעות העבודה שלהם בפועל.
מתי משלמים את דמי ההבראה?
דמי ההבראה משולמים בדרך כלל באחד מחודשי הקיץ, אך אין לכך עיגון בחוק וניתן לשלם אותם בכל מועד אחר, ואף לחלקם לתשלומים חודשיים ולפרוס אותם לאורך השנה. חשוב לשים לב שדמי ההבראה הם רכיב שכר החייב במס, ומתוך כך גם בדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות.
איך מקבלים את דמי ההבראה?
במקומות עבודה רבים נהוג לשלם את דמי ההבראה כתוספת לאחת ממשכורות הקיץ, מה שיעשה בדרך כלל באופן אוטומטי על ידי המעסיק, אך באם המעסיק בחר לשלם את דמי ההבראה באופן חודשי – הדבר צריך להיות מצוין בתלוש באופן ברור והשכר כולל דמי ההבראה חייב להיות גבוה משכר המינימום, שמא מדובר בעבירה על החוק.
החלופה השלישית לקבלת דמי ההבראה היא הוצאת העובד לנופש הממומן ע"י המעסיק – אך זו בתנאי שהמעסיק הודיע לעובד כי הנופש ניתן על חשבון דמי ההבראה והעובד הסכים לכך. במידה ועלות הנופש נמוכה מגובה דמי ההבראה המגיעים לעובד, המעסיק יידרש לשלם לעובד את ההפרש.
לסיכום
דמי הבראה הם תגמול נהדר לעובדים שתרמו שנים (אחדות או רבות) למקום עבודתם, ומטרתם לממן חופשה, נופש או הוצאות אחרות – להחלטת העובד. הזכאות לדמי הבראה ניתנת לכל עובד שהשלים לפחות שנה במקום עבודתו, וגובהם נקבע על פי הוותק של העובד והיקף משרתו. דמי ההבראה משולמים באחת משלוש דרכים, כאשר הנפוצה שבהם היא תוספת למשכורת באחד מחודשי הקיץ, אליה מתלוות פריסת דמי ההבראה לאורך חודשי השנה או הוצאת העובד לנופש הממומן ע"י המעסיק – וזו בתנאי שהוא שווה ערך לדמי ההבראה המגיעים לעובד, או שההפרש ישולם לו.
